Hafetz Haïm

Chapitre Lachon Hara - principe 9
Chap. 14
בִּכְלָל זֶה יְבֹאַר דִּין אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע בְּכָל פְּרָטָיו, וּבוֹ ו' סְעִיפִים.
(א) יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲסוּרִין מִטַּעַם אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע, כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר, מִי הָיָה אוֹמֵר עַל פְּלוֹנִי, שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה אוֹ שֶׁאוֹמֵר, שִׁתְקוּ מִפְּלוֹנִי, (ב) אֵינִי רוֹצֶה לְהוֹדִיעַ מָה אֵרַע וּמַה יִּהְיֶה, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. וְכֵן הַמְסַפֵּר (ג) בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי שׂוֹנְאָיו, גַּם כֵּן בִּכְלַל אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע הוּא, דְּזֶה גּוֹרֵם לָהֶם, שֶׁיְּסַפְּרוּ בִּגְנוּתוֹ * . וְאִם (ה) הוּא מַרְבֶּה לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי שׂוֹנְאָיו אָסוּר, כִּי עַל יְדֵי זֶה רָגִיל בְּעַצְמוֹ לְגַנּוֹתוֹ לְבַסּוֹף לוֹמַר: חוּץ מִמִּדָּה רָעָה זוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אוֹ שֶׁהַשּׁוֹמְעִין יְשִׁיבוּהוּ: לָמָה אַתָּה מַרְבֶּה בְּשִׁבְחוֹ וַהֲלֹא מִדַּת כָּךְ וְכָךְ בְּיָדוֹ?
* הגה''ה: וּמִזֶּה נִלְמֹד דְּהוּא הַדִּין לְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, אִם רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם אֶחָד אוֹדוֹת מִי, וְהוּא מְשַׁעֵר שֶׁאֵין לִבּוֹ שָׁלֵם עִם אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, (ד) וְיָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לְגַנּוֹתוֹ, דְּאָסוּר לְדַבֵּר עִמּוֹ אוֹדוֹתָיו. (הַגָּהָה)
וְכָל זֶה, אִם אֵינוֹ מְשַׁבְּחוֹ בָּרַבִּים, אֲבָל בָּרַבִּים אָסוּר (ו) בְּכָל גַּוְנֵי (בְּכָל הָאֳפָנִים), כִּי בִּמְסִבַּת אֲנָשִׁים רַבִּים רָגִיל לְהִמָּצֵא שָׁם מַיְמִינִים וּמַשְׂמְאִילִים אוֹ מְקַנְּאִים, וְעַל יְדֵי שֶׁיַּזְכִּיר בִּשְׁבָחָיו (ז) יָבוֹאוּ לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ * . וְאִם יַחְפֹּץ לְשַׁבֵּחַ אָדָם, אֲשֶׁר כְּבָר הֻחְזַק לָרַבִּים וְנוֹדָע לְכָשֵׁר וְצַדִּיק וַאֲשֶׁר לֹא נִמְצָא בּוֹ רָעָה וְאַשְׁמָה, גַּם עַל פְּנֵי שׂוֹנֵא וּמְקַנֵּא יֵשׁ לְשַׁבְּחוֹ, כִּי לֹא יוּכַל לְגַנּוֹתוֹ, וְאִם יְגַנֵּהוּ, יֵדְעוּ הַכֹּל, אֲשֶׁר פִּיו דִּבֵּר שָׁוְא.
* הגה''ה: וְאִם הוּא מְשַׁעֵר שֶׁהַשּׁוֹמְעִים לֹא יְגַנּוּהוּ, כְּגוֹן, שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אוֹתוֹ, מֻתָּר לְשַׁבְּחוֹ, אֲפִילּוּ בָּרַבִּים כָּל שֶׁאֵינוֹ מְשַׁבְּחוֹ יוֹתֵר מִדַּי. (הַגָּהָה)
גַּם יֵשׁ לוֹ לְאָדָם לִזָּהֵר מִלְּשַׁבֵּחַ אֶת חֲבֵרוֹ בְּשֶׁבַח, הַבָּא לִידֵי הֶפְסֵד, (ח) כְּעִנְיַן הָאוֹרֵחַ, שֶׁיֵּצֵא בִּרְחוֹב הָעִיר וִיפַרְסֵם לַכֹּל, אֶת אֲשֶׁר גְּמָלוֹ בַּעַל הַבַּיִת טוֹבָה בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְטָרַח לְפָנָיו הַרְבֵּה, כִּי עַל יְדֵי זֶה יִתְלַקְּטוּ אֲנָשִׁים רֵיקִים וְיָסוּרוּ אֶל בֵּית בַּעַל הַבַּיִת וִיכַלּוּ אֶת מָמוֹנוֹ. וְעַל עִנְיָן כָּזֶה נֶאֱמַר (במשלי, כז, יד): ''מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קְלָלָה תֵּחָשֵׁב לוֹ''. וּמִזֶּה יֵשׁ לִלְמֹד, דְּהוּא הַדִּין, אִם אֶחָד הִשִּׂיג הַלְוָאָה מֵאֵת חֲבֵרוֹ, וּמְפַרְסֵם לַכֹּל אֶת גֹּדֶל טוֹבָתוֹ, כִּי עַל יְדֵי זֶה מָצוּי הוּא, שֶׁיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים רָעִים, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁמֵט עַצְמוֹ מֵהֶם. וְחַיָּב הָאָדָם לִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, (ט) שֶׁלֹּא יֵחָשֵׁד בִּדְבָרָיו, וְיִתְּנוּ אוֹתוֹ כִּמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, וְאִם הֵבִיא עַצְמוֹ לִידֵי הַחֲשָׁד, הוּא בִּכְלַל אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע.
הגה''ה: מַה שֶּׁלֹּא זָכַרְתִּי נוּרָא בֵּי פְּלָנְיָא (אֵשׁ אֵצֶל פְּלוֹנִי) בְּעִנְיָן אָבָק, אַף שֶׁכֵּן כָּתַבְתִּי לְעֵיל בִּכְלַל ב' (בְּאֵר מַיִם חַיִּים ב') וּמְקוֹרוֹ מרשב''ם בָּבָא בַּתְרָא (קס''ה. דִּבּוּר הַמַּתְחִיל ''אֲבָק''), וְהַשַּׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לְרַבֵּנוּ יוֹנָה, כִּי רָאִיתִי אַחַר כָּךְ בְּדִבְרֵי הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי בְּפֶרֶק ז' מֵהִלְכוֹת דֵּעוֹת וּבְדִבְרֵי הסמ''ג, וּמַשְׁמַע מִדִּבְרֵיהֶם דְּהוּא לָשׁוֹן הָרָע גְּמוּרָה. (הַגָּהָה)
אָסוּר לָדוּר (י) בִּשְׁכוּנַת בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע * , וְכָל שֶׁכֵּן לֵישֵׁב עִמָּהֶם וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ אֵין בְּדַעְתּוֹ לְקַבֵּל אֶת הַדָּבָר, כֵּיוָן שֶׁמַּטֶּה אָזְנָיו לִשְׁמֹעַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בִּכְלָל ו' סָעִיף ב'.
* הגה''ה: וּמִזֶּה נוּכַל לִלְמֹד, דְּכָל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לִקְבֹּעַ לוֹ מָקוֹם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ אֵצֶל בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן, כִּי מִלְּבַד שֶׁיַּרְגִּילוּהוּ בְּמִדָּתָם הָרָעָה לִהְיוֹת גַּם הוּא מִמְּבִיאֵי הַדִּבָּה עַל בְּנֵי אָדָם, עוֹד יְבַטֵּל כַּמָּה פְּעָמִים עַל יָדָם מֵעֲנִיַּת ''אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא'' וּ־''בָּרְכוּ'' וּמִלִּשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה וַחֲזָרַת הש''ץ, וְעוֹד כַּמָּה עֲוֹנוֹת עֲצוּמִים, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְתִּי לְעֵיל בַּפְּתִיחָה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה ז', עַיֵּן שָׁם. וּבִפְרָט אִם יֵשׁ לוֹ עֵת קָבוּעַ לִלְמֹד תּוֹרָה, מְאֹד מְאֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּעֵת הַהִיא שֶׁלֹּא לְהִתְעָרֵב עִמָּהֶם, כִּי הַרְבֵּה יִבָּטֵל עַל יָדָם, וּמְעַט אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר לוֹ מֵעֵת הַהִיא, לֹא יִהְיֶה לוֹ גַּם כֵּן שׁוּם הַצְלָחָה בְּלִמּוּדוֹ, חַס וְחָלִילָה, כִּי יִהְיֶה פִּסְקֵי פִּסְקֵי (קְטָעִים, קְטָעִים), מִלְּבַד גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ הַיָּדוּעַ לַכֹּל לְהַפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי שִׂיחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חז''ל, וְנַאֲרִיךְ בָּזֶה, אִם יִרְצֶה ה', לְקַמָּן בְּחֵלֶק ב'. (הַגָּהָה)
וְאִם הוּא יוֹדֵעַ (יא) בְּאֶחָד מִתַּלְמִידָיו, שֶׁהוּא מִבַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן, צָרִיךְ לְהַרְחִיקוֹ מֵאִתּוֹ, אִם הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא תּוֹעִיל לוֹ הוֹכָחָה.
וְאִם בְּאֵיזֶה אֹנֶס נִתְפָּס בַּחֲבוּרַת בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן, וְשׁוֹמֵעַ שֶׁהֵם מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע, אִם הוּא מְשַׁעֵר שֶׁאֶפְשָׁר, (יב) שֶׁתּוֹכַחְתּוֹ תּוֹעִיל לָהֶם לְהַפְסִיקָם מִזֶּה, בְּוַדַּאי מְחֻיָּב הוּא לְהוֹכִיחָם מִדִּין תּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא מְשַׁעֵר, שֶׁתּוֹכַחְתּוֹ לֹא תּוֹעִיל לָהֶם, שֶׁיַּפְסִיקוּ עַל יְדֵי זֶה, אַךְ (יג) לֹא יְקַלְקֵל גַּם כֵּן עַל יְדֵי זֶה, גַּם בָּזֶה אֵינוֹ רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק, כִּי פֶּן יֹאמְרוּ עָלָיו, כִּי הוּא כְּמוֹ הֵם, וְכִי הוֹדָה עַל דִּבְרֵיהֶם, אַף כִּי יִתְחַיֵּב (יד) לַעֲנוֹת וְלִגְעֹר בָּהֶם לִכְבוֹד נָקִי וְצַדִּיק, אֲשֶׁר יָשִׂיחוּ בּוֹ. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר יִתְחַיֵּב לַעֲזֹב עֲבוּר זֶה חֶבְרַת הָרְשָׁעִים, כִּי יֵעָנֵשׁ בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵיהֶם, וְיִלְאֶה לַעֲנוֹתָם.
וְדַע, דַּאֲפִלּוּ אִם שָׁמַע לִבְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְטַנִּים, שֶׁהֵם מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע, מִצְוָה לִגְעֹר בָּהֶם וּלְהַפְרִישָׁם מִזֶּה * , כְּדִכְתִיב (משלי כב, ו): ''חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ'' וְגוֹ', וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּאֹרַח חַיִּים (בסימן שמ''ג סעיף א') לְעִנְיַן כָּל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה.
* הגה''ה: וְכַמָּה צָרִיךְ הָאָב לְהַדְרִיךְ אֶת בָּנָיו תָּמִיד מִנַּעֲרוּתָם בְּעִנְיָן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן מִלָּשׁוֹן הָרָע, (וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר דִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים, כְּמוֹ מַחֲלֹקֶת וְשֶׁקֶר), כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הגר''א, כִּי הַדִּבּוּר וְהַמִּדּוֹת צָרִיךְ הֶרְגֵּל רֹב, וְהַהֶרְגֵּל עַל כָּל דָּבָר שִׁלְטוֹן. וּבֶאֱמֶת כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, נִמְצָא שֶׁסִּבַּת פִּרְצַת הֶעָוֹן הַמַּר שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע הוּא מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד הֻרְגַּל מִנַּעֲרוּתוֹ לְדַבֵּר מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּאֵין מוֹחֶה, וְאֵין מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ אִסּוּר בַּדָּבָר, וּלְכָךְ אֲפִילּוּ אִם אַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר בַּדָּבָר קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לִנְטוֹת מִטִּבְעוֹ הַטָּבוּעַ לוֹ מֵאָז. לֹא כֵן אִם הָיָה הָאָב מַזְהִיר תָּמִיד אֶת בָּנָיו וּמַרְגִּילָם בָּזֶה מִנַּעֲרוּתָם, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע, (וְכֵן שֶׁלֹּא לְקַלֵּל וְשֶׁלֹּא לְכַזֵּב), עַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל, מִמֵּילָא הָיָה דָּבָר זֶה נָטוּעַ בְּנַפְשָׁם מִצַּד הַהֶרְגֵּל, וְהָיָה נָקֵל לָהֶם אַחַר כָּךְ לִגְדֹּר אֶת עַצְמָם לְגַמְרֵי בְּמִדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַהִיא, וְהָיוּ זוֹכִין עֲבוּר זֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וּלְכָל טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ''מִי הָאִישׁ'' וגו'. (הַגָּהָה)
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ (טו) אֵיזֶה דָּבָר, אָסוּר לוֹ לְסַפֵּר אַחַר כָּךְ לַאֲחֵרִים, אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לוֹ רְשׁוּת עַל זֶה, וְדַוְקָא אִם הוּא דָּבָר דְּלֵית בֵּהּ לִישָׁנָא בִּישָׁא (שֶׁאֵין בּוֹ לָשׁוֹן הָרָע).
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source